בסקירה שהופיעה בגיליון נובמבר 2023 של הירחון של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, דנים המחברים באבחנה, וצורות טיפול לספחת הציפורנים וכן לילפת שטוחה של הציפורנים. נמצא שכאשר מחלות משפחתיות ודלקתיות אלו מוגבלות לציפורניים, קשה מאוד לאבחן אותן ואף יותר קשה, הטיפול בהן. מעורבות הציפורנים בספחת מסמן במקרים רבים התקדמות לדלקת מפרקים וספחת, בעוד שילפת שטוחה בציפורנים היא מצב חירום אמיתי. מחלות דלקתיות אלו, הן מחלות הגורמות למגבלות לסובל מהן ומשפיעות לרעה, על איכות חייו. האבחנה במקרים רבים מתאחרת, בעיקר באם אין ממצאים עוריים אחרים. לכן, זיהוי הממצאים הקליניים והסימפטומים הקשורים למחלות מסייעים באבחנה מוקדמת ככל האפשר, דבר המונע נזק קשה לציפורניים. שימוש בדרמטוסקופיה, אולטרה סאונד, כמו גם בקפילורוסקופיה חשובים באבחנת המחלה, בקשר לחומרת המחלה וסיכויי הריפוי.
המחברים מציגים גישה טיפולית המומלצת לספחת הציפורניים כולל שימוש בתרופות ביולוגיות שונות מעכבות אינטרלוקין 17, מעכבות אינטרלוקין 23, ומעכבות האנזים טירוזין קינאז.
המחברים מחלקים את צורת הטיפול למטופלים עם עד 3 ציפורנים נגועות ומטופלים מעל ל-3 ציפורניים נגועות. טיפול מקומי של סטרואידים במריחה או בהזרקה ולעיתים גם מתן רטינואידים היא הגישה הראשונה לטיפול בסובלים מספחת הציפורניים של עד ל3 ציפורניים. בחולי ילפת שטוחה של הציפורניים הגישה היא הזרקה של סטרואידים לאזור הנגוע במקרים של עד 3 ציפורנים נגועות או הזרקה לשריר של סטרואידים במידה ומדובר במעורבות של יותר מ-3 ציפורנים. יחד עם רטינואידים סיסטמיים דרך הפה (NEOTIGASON). כאשר יש מעל ל-3 ציפורנים נגועות בחולי ספחת, מומלץ טיפול ביולוגי באחת מהתרופות שהוזכרו קודם. בחולי ילפת במידה והטיפולים לא עזרו ,מומלץ טיפול במעכבי ג”אנוז קינאז (JAK). יש להימנע ככל האפשר מטיפול בתרופות הביולוגיות המוזכרות, בשל תופעות לוואי רבות לקבוצה זו תרופות.
המחברים מסכמים את הסקירה, בציון הקושי באבחון ובטיפול בנגעים בציפורנים בשתי המחלות הדלקתיות שהוזכרו, בעיקר באם המחלה מוגבלת לציפורניים בלבד. הסקירה מתעכבת על האבחנה וצורות הטיפול השונות, בכדי למנוע את הנזק הגופני, האסתטי והנפשי כתוצאה ממחלות אלו.
