פטרת הציפורניים היא הביטוי השכיח ביותר להפרעות בציפורניים הנראות אצל רופא העור. מכיוון שטיפולים השונים לריפוי הפטרת הם ארוכים וקשים, המאבק בפטרת זו הוא אתגר הן למטופל והן לרופא המטפל. פטרת לא מטופלת יכולה לגרום לזיהום משני מלווה בכאבים והשפעה שלילית על איכות חיי המטופל. פטרת הציפורניים הוא זיהום הציפורניים הגורם לשינויים בצבע הציפורן, התעבות הציפורן והפרדה של הציפורן ממיטת הציפורן. המחלה נגרמת ע"י מחוללים שונים, אך רובם נגרמים ע"י דרמטופיטים, בעיקר המחולל TRICHOPHYTON RUBRUM.
מכיוון ויש שינויים בציפורניים הדומים לזיהום זה במראה, יש לבצע מבחנים לצורך אבחנה, כמו צביעת הציפורן הנגוע ב-KOH , תוך בדיקה מיקרוסקופית, ביצוע תרבית מציפורניים הנגועות וכן שימוש בטכניקת PCR. לא כל שיטות האבחנה הן שוות. ביצוע בדיקה היסטופטולוגית של הציפורן תוך שימוש בטכניקת PCR, נותנת את האבחון האופטימלי, כיוון שה-PCR נותן אינדיקציה לנוכחות גורם פטרייתי בציפורן ובהמשך עוזר לאבחנת הגורם המזהם, תוך מתן אפשרות לטפל בטיפול ספציפי כנגד המחולל הספציפי.
זיהום ע"י פטריות מסוג דרמטופיטים בציפורני הידיים והרגליים, הם קשים מאוד למיגור בטיפול תרופתי בשל פקטורים של הציפורן עצמה, כמו עובי הציפורן, הגנה של הציפורן, חדירת המחוללים בין מיטת הציפורן והציפורן עצמה והעובדה שהציפורן צומחת באיטיות רבה, בעיקר ציפורני הרגליים. סיבות נוספות הן היעילות הנמוכה של התרופות. חשוב לציין שפטרת זו אינה נרפאת מעצמה והיא יכולה להוות מקור למחלות נוספות.
עד שנות התשעים של המאה הקודמת, התרופה גריפולין (GRISEOFULVIN) הייתה התרופה היחידה שנטלה דרך הפה. בשנות התשעים נוספו מספר תרופות נוספות לטיפול בפטרת מסוג זה, איטרנול (ITRACONAZOLE), למיסיל (TERBINAFINE) ופלוקנול (FLUCONAZOLE). כעקרון, הטיפול הסיסטמי לפטרת ניתן דרך הפה במינון ל-3-4 חודשים ברציפות. טיפול מקומי בפטרת מצריך טיפול יום-יומי של שנה. גם לאחר סיום טיפול סיסטמי לפי המומלץ, גם אז לא רואים ריפוי מוחלט, ורק לאחר שנה ויותר, אפשר להשיג ריפוי מוחלט. כך שהן בטיפול סיסטמי והן בטיפול מקומי, אפשר יהיה להשיג ריפוי מלא בטווח של שנה שלמה. הטיפול דרך הפה יעיל יותר, ובטיפול מקומי יש כישלונות רבים בשל הענות חלקית של המטופל לטיפול, בשל אורך הטיפול, של שנה.
המחברים גם ממליצים על טיפול החזקה מקומי בעיקר בטיפול בציפורני הרגליים למשך 2-3 שנים, בעיקר במטופלים הסובלים מבעיות רפואיות כרוניות כמו סכרת, מחלת כלי דם פריפריים או טראומה לציפורן. יש לציין שלמרות אפשרויות הטיפול שהוזכרו, עדין ללמיסיל יש 38% ריפוי בעוד איטרנול מגיע ל-14% ריפוי בלבד. מבחינת התרופות המקומיות לטיפול בציפורניים, התרופות המאושרות הן לק בטרפן (CICLOPIROX OLAMINE 1%) למריחה יום יומית, וכן הקרם EFINACONAZOLE שעדיין לא משווק בארץ.
