בעבר הודגם ע"י מספר מחברים הקשר בין דלקת עור אטופית והפרעות בתפקוד בלוטת התריס.
המחברים ניסו להסביר קשר זה כתוצאה מהפרעה בתהליכים אוטואימוניים וחוסר ויסות של ציטוקינים (חלבונים זעירים החשובים מאוד בפיקוח על צמיחה והפעלה של תאי מערכת החיסון ותאי דם).
בעבודות שנעשו בעבר, לא היו נתונים, על איזה הפרעות ספציפיות של בלוטת התריס קשור לדלקת אטופית של העור, וכן לא היה ברור אם מדובר בפעילות יתר או תת פעילות של הבלוטה. במחקר שדווח בירחון של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מיוני האחרון, בדקו המחברים את הקשר בין מחלת האשימוטו של התירואיד ומחלת גראבס של התירואיד, לבין דלקת עור אטופית.
המחקר הסתמך על נתונים מהמכונים הלאומיים האמריקאים לבריאות, NIH, תוך שימוש בנתונים של מעל למיליון אמריקאים, והתייחסות לגיל, גזע, מוצא, ושונות סוציו-כלכלית. המחברים מצאו כ-13,756 מטופלים עם דלקת עור אטופית (אסטמה של העור- ATOPIC DERMATITIS) ומחלות בלוטת התריס, והם הושוו לאוכלוסייה הכללית.
חולים אטופיים סבלו ממחלת גראבס פי 5 יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת באוכלוסייה הכללית, ופי 4 יותר במחלת האשימוטו של הטירואיד מאשר האוכלוסייה הכללית. 49% מחולי האשימוטו אובחנו כחולים במחלת בלוטת התריס טרם שאובחנו בדלקת עור אטופית, בעוד 43% אובחנו כחולים במחלה אחרי שאובחנו כסובלים ממחלת עור אטופית. כ-8% מהחולים אובחנו במחלת העור ומחלת האשימוטו בעת ובעונה אחת. 30% מחולי מחלת גראבס אובחנו טרם אובחנו במחלת עור האטופית בעוד 63% אובחנו לאחר שאובחנו במחלת העור. 7% אובחנו בעת ובעונה אחת בשתי המחלות.
מחקר זה מבהיר את הקשר בין הפרעות בתפקוד בלוטת התריס ומחלת העור האטופית. ממצאים אלה תומכים בתאוריה שחוסר ויסות אימונולוגי יכול להסביר את הקשר בין דלקת עור אטופית ומחלת בלוטת התריס. אבל, המנגנון המדויק של חוסר הוויסות האימונולוגי, נשאר לא מובן.
